מה מותר, מה אסור, ואיך מגישים בקשה ?
קבוצת אגרו גם בע"מ | מרץ 2026
בתחילת מרץ 2026 אישרה ועדת השרים לענייני פנים ותכנון, בראשות שר הפנים משה ארבל, את תוכנית המתאר הארצית הראשונה למתקנים אגרו וולטאיים בישראל. התוכנית נכנסה לתוקף כשבועיים לאחר האישור ולמעשה שינתה את כללי המשחק לכל מגדל שמחזיק בשטח חקלאי מעובד.
לראשונה בישראל, קיימת מסגרת חוקית ברורה שמאפשרת לכם להקים פאנלים סולאריים מעל השדות שלכם ולהמשיך לגדל בהם ירקות, פירות ומטעים תוך קבלת הכנסה כפולה מאותה קרקע.
אגרו וולטאי (agrivoltaic) הוא שימוש כפול בקרקע חקלאית: ייצור חשמל מאנרגיית שמש מעל הגידולים, לצד המשך פעילות חקלאית מלאה מתחת לפאנלים ובין שורותיהם. בניגוד לשדות סולאריים "רגילים" שסוגרים את הקרקע לשימוש חקלאי לחלוטין, מתקן אגרו וולטאי תוכנן ספציפית כדי לאפשר לרכבים חקלאיים, מערכות השקיה וצוותי עיבוד לפעול ללא הפרעה. מדינת ישראל איבדה מאז 2011 כ-60,000 דונם שטח חקלאי לטובת שדות סולאריים קרקעיים. הפתרון האגרו וולטאי נועד לפתור בדיוק את הדילמה הזו.
התוכנית הוכנה על ידי מנהל התכנון ומשרד האנרגיה והתשתיות, בשיתוף משרד החקלאות. היא כוללת כ-125 אתרים בפריסה ארצית בשלב ראשוני, ו-14 אתרי מחקר ופיתוח של משרד החקלאות במטרה לאפשר לישראל לעמוד ביעד של 30% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030.
| סוג גידול | גובה מינימלי לתחתית הפאנל |
|---|---|
| גידולי שדה (ירקות, תבואה וכו') | 1.5 מטר לפחות מפני הקרקע |
| מטעים ועצי פרי | 4.5 מטר לפחות מפני הקרקע |
הגובה המינימלי ייקבע סופית בשלב היתר הבנייה ובהתייעצות עם משרד החקלאות, בהתאם לתכנית הגידולים הספציפית.
התוכנית מאפשרת גם מתקני אחסון אנרגיה בסמוך לאתר האגרו וולטאי:
מיועד לפרויקטים שמתחת לסף מסוים:
המסלול המהיר מאפשר קבלת היתר בנייה ישירות, ללא הליך תכנוני ממושך. שימו לב: מסלול זה כרוך בתשלום היטל השבחה לוועדה המקומית- סוגיה שמייצרת ויכוח בין יישובים, האוצר ומועצות אזוריות.
לפרויקטים מעל הסף נדרש הליך תכנוני מלא (הגשת תוכנית מפורטת). פרויקטים גדולים בתמ"א יכולים להגיע עד 1,000 דונם, ומיועדים לשטחים פתוחים נרחבים ושותפויות חקלאיות.
לפני שמגישים בקשה לאישור מיזם אגרו-וולטאי (לקרקעות מרמ"י), יש לעמוד בתנאים המקדימים הבאים:
1. על היישוב להסדיר את גבולות משבצת הקבע — לא ניתן להתקדם ללא זה.
2. כל שימוש חורג שקיים בשטח חייב להיות מוסדר מראש.
3. הגדרת "מיזם אגרו וולטאי" דורשת שהקרקע תהיה מעובדת בפועל - לא שטח נטוש. אי אפשר להגיש בקשה על שטח שאינו מעובד.
4. בשלב זה, מתקן אגרו וולטאי מאושר רק על גידולי שלחין (מושקים) או מטעים. גידולי בעל אינם כשירים בשלב זה.
5. העסקה נערכת מול אגודת הישוב החקלאי - לא עם חברים פרטיים ישירות. זה חשוב לקיבוצים ומושבים.
6. תכנון והקמת מיזם אגרו וולטאי לא מחייבים תקופת מינימום של צירוף השטח למשבצת וזו הקלה חשובה.
החוק ברור וחד-משמעי:
המודל הנפוץ בשוק כולל שלושה מתווים עיקריים:
נקודה כלכלית חשובה: בניגוד לפרויקטים סולאריים רגילים שגובים היטל השבחה נמוך ("חלף" של כ-60,000 ש"ח למגה וואט), מסלול ההיתר הישיר בתמ"א החדשה עלול לחייב היטל השבחה מלא מהוועדה המקומית שיכול להגיע לפי עשרה יותר. זה אחד האתגרים הפתוחים שיישובים רבים נאבקים עליו כרגע מול המועצות האזוריות ומשרד האוצר.
שלב 1: בחינת הכשירות: בדקו שהשטח שלכם מעובד בפועל, מוגדר כשלחין או מטע, וגבולות המשבצת מוסדרים.
שלב 2: פנייה לאגודת הישוב: מכיוון שהעסקה נרשמת על שם האגודה, יש לקבל את הסכמתה ולגבש תוכנית עסקית בתיאום עם הנהלת הישוב.
שלב 3: בחינה מול רמ"י: פנייה לרשות מקרקעי ישראל לבחינת היתכנות ראשונית, אישור שאין שימושים לא מוסדרים, ובחינת עמידה בתנאי הסף.
שלב 4: בחירת מתווה ויזם סולארי: בחרו מודל שותפות (אגודה בלבד / שותפות חלקית / כל הפרויקט עצמאי) ופנו ליזמי אנרגיה מתחדשת עם ניסיון בפרויקטי אגרו-וולטאי.
שלב 5: הגשת בקשה לתוכנית מפורטת / היתר בנייה
שלב 6: אישור משרד החקלאות: קבלת אישור משרד החקלאות לתוכנית הגידולים ולסטנדרט התפוקה.
שלב 7: חתימת תוספת להסכם המשבצת מול רמ"י: רמ"י תוסיף נספח לחוזה המשבצת הקיים - שממשיך לחול במלואו.
האם אפשר על זיתים? - כן, מטעי זיתים נכנסים לקטגוריית המטעים (גובה מינימלי 4.5 מטר).
האם אפשר על שטחים בבעלות פרטית (לא רמ"י)? הכללים הטכניים חלים, אך אין את מגבלות רמ"י. עדיין נדרש אישור תכנוני לפי הוראות התמ"א.
האם הפרויקט ייספר כ"שטח תעסוקה" של הישוב? לא. ה-500 דונם של אגרו וולטאי אינם נספרים במכסת שטחי התעסוקה.
מה קורה עם ציוד חקלאי גדול? התמ"א מחייבת שהגובה יאפשר מעבר חופשי של כלי רכב חקלאי ומכונות. גובה 1.5 מטר לגידולי שדה נועד לכך בדיוק.
פרויקט אגרו וולטאי הפך מ"רעיון עתידני" לכלי עסקי אמיתי עם מסגרת חוקית ברורה. לראשונה יש לחקלאים ישראלים דרך מוסדרת להפוך את השמש שמצמיחה את הגידולים שלהם גם למנוע הכנסה עצמאי. עם זאת, האתגרים לא נעלמו, שאלת היטל ההשבחה עדיין פתוחה, ההגבלה על גידולי בעל מצמצמת חלק מהפוטנציאל ומשרד החקלאות שומר לעצמו שיקול דעת רחב בניטור ואכיפה.
מה כדאי לעשות עכשיו? לא לחכות. ישובים שיתחילו את הליך הסדרת המשבצת ובחינת ההיתכנות כבר היום יהיו ראשונים בתור כשהמסלול יתייצב.
מאמר זה מיועד להעניק מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לפני כל פעולה, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני קרקעות ובגוף מוסמך כגון רמ"י, מנהל התכנון ומשרד החקלאות.
מאמר זה פורסם על ידי קבוצת אגרו גם בע"מ | www.agro-gm.com| רמת הכובש, ישראל | 050-5-345677
